כמה מיליםעל הפרויקט

פרויקט "בני המקום – שיחה בגובה העיניים" נוצר ביוזמת גבעת חביבה

וקרן פרידריך אברט בישראל.

מטרתנו להגיע לקהלים שנמצאים במרכז החברה היהודית בישראל אשר לא הקדישו זמן לחשיבה על השפעות חוק הלאום והשלכותיו על האזרחיות והאזרחים הערבים.

אנו מציגים כאן שיחות מצולמות שהתקיימו בגובה העיניים עם ערבים וערביות שעוסקים בתחומים שונים ומעורבים בחברה הישראלית.

חשוב לנו לשתף אתכם בתחושות המרואיינים כלפי החוק.

אנו לא מציגים פתרונות קונקרטיים, אלא מעוניינים לעורר עניין ושיח בנושא, בתקווה להוביל להבנת הבעייתיות של החוק והשפעותיו על אזרחי המדינה.

בנוסף, רכזנו עבורכן/ם מידע בנושא החוק: מאמרי דעה, התייחסויות משפטיות וכתבות.

דברי מוחמד דראושה – מנהל תחום תכנון, שוויון וחיים משותפים בגבעת חביבה

"את ההשראה לשם של הפרויקט קיבלתי מספר שכתבו ד"ר שרה אוסצקי-לזר והעיתונאי יואב שטרן. הם ראיינו בספר מספר אזרחים ערבים שרואיינו 25 שנים לפני כן בספרו של דוד גרוסמן ״נוכחים נפקדים״. מטרת שני הספרים הייתה להנכיח את האזרח הערבי הנורמטיבי, לא הסטריאוטיפי, בפני החברה היהודית, ולדבר בצורה פתוחה בגובה העיניים.

בעקבות חוק הלאום עלה אצלי הצורך לדבר עם הציבור היהודי באופן אישי על הנושא, ולא להשאיר את השיח רק ברמה של הפוליטיקאים, שיודעים להתכתש ומובילים אותנו לעוד יותר קיטוב בין שתי החברות. החוק, שחוסם את ראיית האופק לשוויון אזרחי בין יהודים וערבים ונותן לגיטימציה לאפליה חברתית כלכלית, הינו בניגוד להבטחה שניתנה על ידי דור המייסדים לדור הראשון של האזרחיות והאזרחים הערבים, שהמדינה הזו תהיה מדינה שוויונית ודמוקרטית. כוונתנו לנהל שיחה, שמאוד חסרה במרקם היחסים בין יהודים וערבים במדינה, שיחה, שמציגה את האדם שרוצה לחיות במולדתו, בשלום ובשוויון, בכבוד ובהערכה עצמית והדדית.

רציתי שתכירו אותנו טיפה יותר – אותנו, האזרחיות והאזרחים הערבים שחפצים בחיים משותפים שמושתתים על אינטרסים משותפים, דיאלוג כנה, ורצון לחיות יחד. רציתי שנדבר על החסמים בפני שאיפה זו, שרבים מהם באים לידי ביטוי ברציונל ובמגמה שהניבו את חוק הלאום.

אתן.ם לא חייבות.ים לקבל את העמדות ואת האמירות, אבל תפתחו את הלב ואת הראש אפילו לכמה שניות כדי להכיר אותנו."

דברי יניב שגיא, מנכ"ל גבעת חביבה:

בימים אלה אנו מציינים שנה לחקיקת "חוק יסוד מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי". גבעת חביבה – המרכז לחברה משותפת ושוויונית בישראל רואה בחוק זה פגיעה קשה בניסיון לקיים כאן חברה משותפת ושוויונית בין אזרחי ישראל היהודים ואזרחי ישראל הערבים.

בחוק הלאום יש מספר מרכיבים שמעמיקים מאוד את האפליה וההדרה שממנה סובל המיעוט הערבי בישראל. מטרתו לאפשר לבתי המשפט להעדיף את זהותה היהודית של המדינה על פני המשטר הדמוקרטי שלה בפסיקות שבהן חלה התנגשות בין שני הערכים. להבנתי, כנסת ישראל בקבלה חוק זה החליטה לסטות מרוח מגילת העצמאות ולעצב מחדש את אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית שצביונה הדמוקרטי משני למהותה היהודית.


חסר מאד בחוק הלאום יסוד חשוב ביותר שקיים במגילת העצמאות, והוא – הציון המפורש של אזרחות מלאה ושווה – כמקור לזכות לשוויון, לכלל האזרחים, כולל המיעוט הלאומי הערבי. העדר האזכור הזה משדר את המסר של אזרחות שאינה שווה ביחס ליהודים ולמי שאינם יהודים. החוק פוגע קשות במי שאינם יהודים, ובמיוחד באוכלוסייה הערבית. הוא עלול להביא לכך שרוב הערבים הישראלים ימנעו מהשתתפות בהליכים הדמוקרטיים בישראל. מצב זה ישים קץ לדמוקרטיה הישראלית. דמוקרטיה שבה חמישית מן האזרחים אינם משתתפים בבחירות כעניין שבעיקרון בשל הפלייתם לרעה – לא ראויה להיקרא דמוקרטיה
 .

גבעת חביבה ממשיכה לפעול בכול כוחה למען קיומה של חברה משותפת ושוויונית בישראל. בשנה שחלפה ראינו איך חוק הלאום כבר מחלחל בתחושת השייכות והחיבור של אזרחי ישראל הערבים למנגנונים הדמוקרטיים של המשילות בישראל. ראינו איך החוק משפיע על הדור הצעיר השותף לתכניות החינוך שלנו, ראינו את ההשפעות הראשוניות על המרחב הציבורי המשותף.

איננו עומדים בחיבוק ידיים – הרחבנו מאוד את הוראת השפה הערבית ברחבי ישראל, התאמנו את תכניות החינוך שלנו, ולבסוף יצאנו בתכנית זו: "בני המקום" מתוך כוונה להנכיח במודעות של החברה היהודית את עוצמת הפגיעה של "חוק הלאום" בחברה הערבית.

במאי 2015 נאם נשיא מדינת ישראל רובי ריבלין בכנס גבעת חביבה ואמר: "לא נגזר עלינו (יהודים וערבים) לחיות יחד, נועדנו לחיות יחד !"

זהו היעוד שלנו, זהו העתיד של ישראל חוק הלאום פוגע בו קשות.

דברי יהודית סטלמך, מנהלת פרויקטים בקרן פרידריך אברט ישראל

כארגון שמושתת על ערכי הסוציאל-דמוקרטיה קרן פרידריך אברט רואה בערך השוויון ערך בסיסי שבלעדיו לא תוכל להתקיים דמוקרטיה. כמוכן, אנו מאמינים שלמען שימור ופיתוח חוסנה של החברה בישראל חייב להתקיים דיאלוג פתוח, מכבד וכנה בין כל חלקי החברה, שיאפשר לכולנו להבין זה את זה טוב יותר ובכך יקדם יחסי גומלין טובים בין כל אזרחיות ואזרחי המדינה ויחזק את הלכידות החברתית בישראל.

חוק הלאום עורר תגובות נסערות בקרב חלקים נרחבים של החברה הערבית בישראל ואף בקרב אזרחיות ואזרחים יהודים. אך יחד עם זאת, יהודיות ויהודים רבים נותרו אדישים למדי לנוכח החוק – אולי מחוסר עניין, אולי מפאת חוסר ידיעה. ברצוננו לפנות דווקא לקהל הזה ולעורר את תשומת ליבו למשמעויות של החוק הזה בעבור המיעוט הערבי בישראל ולמעשה בעבור כלל אזרחי המדינה.

תקוותנו היא שבאמצעות שיח בגובה העיניים בין אזרחיות ואזרחים – יהודים וערבים, נצליח לקדם אוירה סולידרית ומכילה יותר במדינה שתאפשר לכולנו להרגיש בבית ולהיות שווים במקום הזה שהוא ביתנו המשותף – מדינת ישראל.